טיפולים מרחוק

"שלושה רופאים בכירים שראו את הילד קבעו שהוא זקוק לניתוח. את היחידה שהקשיבה לנו, ההורים, וראתה את הלבטים והקושי ובעדינות ורגישות אמרת שעדיף למצוא רופא אמריקאי. ​ הפכנו עולמות וירטואליים ולא נמצא כזה. לא ויתרת והפנת אותנו לרב פירר, האחרון הפנה אותנו לרופא מומחה שלא שמענו עליו עד אותו רגע והוא הסכים לקבל אותנו מיד. פתח את הדלת אדם מאיר פנים ועוד לפני שדיבר הבנו שהוא האיש שלנו. כשאמר שלום ושמענו את המבטא האמריקאי הכבד, כמעט התעלפתי. הוא קבע חד משמעית שהילד לא זקוק לניתוח והסביר ותימך את הנימוקים. אמנם יש נושא למעקב ויתכן שתידרש התערבות כירורגית בעתיד, אבל לא בסדר גודל שדובר עליו. ההקלה היא עצומה, קשה לתאר". ​

זה לא פעם ראשונה שאני עוברת טיפול אנרגטי. תמיד קשה להסביר או להבין איך זה מרגיש או מה השתנה. זה לא כמו טיפול מגע שברור שהשריר השתחרר. השבוע הסתיים טיפול "אל תוך היער" . האמת שהגוף שלי הגיב ישר. מערכת העיכול שלי מגיבה מאוד מהר לשינויים. איזון. אח''כ חלקים אחרים התבהרו . כמו הצעת עבודה שהיתה לא מדויקת , עבודה אחרת שהיתה הרבה יותר מדויקת. תקשורת בבית . ובכללי. נחת. קשה להעביר במילים את התחושה המלאה אז נשאר לי בעיקר להגיד תודה לרות.

תודה לך, רות אהובה זכיתי לעבור תהליך של טיפול "אל תוך היער", מאישה שהיא מורה, מטפלת וחברה אהובה שלי, Ruth Webb-Krill. במהלך השנים האחרונות עברתי כמה וכמה תהליכים מופלאים ומרגשים עם מטפלות בשיטה וגם עם רות. כל פעם מחדש מוצאת עצמי נפעמת מהדיוקים של הכלים ומהשינויים שהתהליכים מחוללים בחיי. את הטיפול הנוכחי עברתי מנקודת פתיחה בה, מבחינתי, הכל אפשרי, וכך אכן הרגיש התהליך מתחילתו ועד סופו. רות עבדה בקצב שהותאם עבורי ברגישות ובמקצועיות, מתוך קשב ושימת לב לכל פרט ופרט בתהליך (למה שכתבתי בשורות וגם למה שביניהן ). הרגשתי מוחזקת, עטופה ובטוחה, והצלחתי להמשיך בשגרת יומי ללא טלטלות (למרות שעלו תכנים עמוקים ומורכבים). כבר בימי הטיפול הראשונים הרגשתי איך 'אסימונים נופלים' ומתקבלות החלטות, איך תוך כדי תנועה אני מיישמת החלטות אלו במיידי ובצורה פשוטה. ככל שחלפו הימים, התמונה הגדולה הלכה ונעשתה ברורה יותר ויותר. מעבר לכך, שמתי לב, לאיכות הנעימה של יישום ההחלטות בפועל וגם לעובדה כי התגובות של האחר.ת לפעולות שלי במרחב, נענות בזרימה טבעית, בקבלה וברכות. בסיום הטיפול, נותרתי עם תחושת קלילות, אופטימיות והתרגשות גדולה לקראת כל מה שעוד אפשרי עבורי, ואף מעבר לי. תודה רות אהובה, תודה על ליווי מקצועי, מסור, אוהב ונדיב. שמחה שבחרתי לפני כך וכך שנים (כמעט 5) להתוודע לעולם הטיפול האנרגטי דרך "מהות הנשמה". נפתחה בפני דלת למרחב של למידה אינסופית בשדה בו הכל אפשרי... והנה אני כבר מטפלת בשיטה ועוד היד נטויה. בלב מלא אהבה והערכה, תודה תודה תודה

הם נפגשו וזה היה ברור לשניהם שזה לא במקרה. זה היה מיידי, אינטנסיבי, מציף, בלתי נשלט. "החצי השני", "הנשמה התאומה" נמצאה וכל מה שחוו היה שלמות, אושר, אהבה וסקס מדהים. שום דבר אחר לא היה חשוב, שום דבר אחר לא משמעותי כי זה הרי נועד לקרות...משמיים. זה היה חזק משניהם. אבל....הוא היה נשוי לאישה אחרת. היא הייתה נשואה לאחר / גרושה / רווקה בת 38 שמצאה סוף סוף את האחד. אחרי חודשים רבים של פגישות במקומות לא מקומות, רגעי אושר חטופים, קצרים מידי, שיחות בהן התקווה שלה עולה, ברור לה שהוא אוהב אותה כפי שהיא אוהבת אותו, ברור לה שהוא יעזוב את הבית, ברור לה שעוד יבוא היום והם יוכלו לבלות לילה שלם חבוקים ולהתעורר חבוקים.....כמה כאב, כמה סבלנות, כמה רגשות אשם, כמה מחשבות כשהוא לא איתה – מה הוא עושה עכשיו עם משפחתו? הוא ישן איתה באותה מיטה? מה היא יודעת? מתי הוא יגיד לה? מתי הוא יגיע? האם לסמס לו?..... בשלב כלשהו היא מחליטה שאי אפשר להמשיך ככה. אולי כי הספק מתחיל לכרסם בה, אולי כי הזמן עובר והיא לא נעשית צעירה, אולי כי התאכזבה יותר מידי פעמים ואולי כי יש דברים שכרגע קבלו עדיפות בחייה. היא מנסה לסיים את מערכת היחסים, אבל הוא מתעקש, מתקשר להגיד לה כמה הוא אוהב, מתגעגע, כמה היא חסרה לו....והיא שוב נכנעת ופוגשת אותו, לעוד רגע מתוק של אושר-תקווה-כאב-אכזבה... אחרי תקופה, היא פונה אלי, כי היא כבר ניסתה הכל וזה לא הצליח. היא נעה בין תקווה שאולי זה עוד יקרה לבין רצון להמשיך בחייה, להשתחרר. הסיבה שהיא מתקשה להשתחרר היא הקשרים האנרגטיים שכובלים אותה אליו מגלגולים קודמים. בטיפול של כמה ימים, תהליך עבודה לא פשוט, אנחנו מגלות יחד את ההיסטוריה הגילגולית שלהם. לא מה היה ביניהם בגלגולים אחרים, כי זה לא טיפול כמו שחזור גלגולים. זהו טיפול של שחרור מיידי של כל מה שלא משרת אותה ואנחנו עדות לכמות הגלגולים בהם נפגשו קודם. גלגול אחר גלגול בהם הם נפגשו משתחררים – ובכל גלגול יש אישיו שהיה ביניהם. וככל שאנו פורמות את האישיוז, כך גם הקשר בחיים אלו הולך ונפרם. פתאום היא יכולה לנשום, פתאום היא מסוגלת להתרכז בעבודה או בפרוייקט שמעסיק אותה, פתאום נעלמים לה כאבים שונים שלא ידעה את מקורם. פתאום היא כבר לא מצפה שיצלצל, או מסוגלת לשלוח אותו לדרכו באסרטיביות ופתאום הוא כבר לא מצלצל או מסמס באגרסיביות. ואני תמיד מחכה למשפט הזה שמגיע אחרי כמה חודשים "אני לא מבינה מה מצאתי בו..." ובמילים של אחת מהן: "איפה הייתי לפני שלושה חודשים כבר סיפרתי לך? הייתי בבית שלי, אבל לא באמת נכחתי בו. עבדתי, אבל לא באמת תפקדתי. חייכתי מדי פעם אבל לא באמת הרגשתי אושר. הייתי במפגשים חברתיים אבל לא באמת הקשבתי, לא ממש התעניינתי במה שהתרחש סביבי. סדר היום שלי כלל 20 בדיקות (או יותר) של וואטסאפ בדקה, אולי יש הודעה חדשה. 100 בדיקות מה נכתב בפייסבוק או במייל. כן, התמכרתי לסם ולא הצלחתי להיגמל למרות שלכאורה רציתי. בכל פעם שניסיתי להיגמל - נהייתי חולה. חולה באמת. בכל פעם משהו אחר. גם כשהצלחתי לשמור מרחק - הראש שלי כל הזמן עסק בו. למה הוא לא מסמס? למה הוא אמר דבר מסוים ולא דבר אחר? ואחרי שבוע שבועיים של ניתוק, בדיוק כשנראה היה שאני משתחררת - שוב הוא מתקשר, מסמס, ממתיק דיבור. אומר בדיוק את מה שהייתי רוצה לשמוע. מחזיר אותי אליו כמו אל סם שמזיק אבל כל כך כל כך צריך אותו. חיי לא היו חיים. נשמע קיצוני אבל ככה זה במדויק. רק את השעות שביליתי עם ילדיי הצלחתי לזקק לשלוש - ארבע שעות של שפיות. ובערב אחרי ההרדמות, הייתי מתמוטטת מעייפות. חסרת מוטיבציה. אפס שמחת חיים. רק שיסמס וירגיע. פניתי אלייך. הייתי נואשת. היום אני מבינה שמזל שהייתי נואשת... אחרת סביר להניח שהמוח והרציונל לא היו מאפשרים להגיע לטיפול שכזה. טיפול ששינה את חיי, פשוטו כמשמעו. מאדם עייף הפכתי לאדם ערני. חזרתי לעצמי: צוחקת, מתקתקת את הבית, נהנית עם אהוביי, יוצרת שיחה ומייעצת, קשובה ונהנית ממפגשים חברתיים. מאמינה במי שאני ובמה שאני ובדרכי להצלחה בכל מה שאפשר. זה היה תהליך. היו רגעים שהרגשתי שאולי אצלי זה לא יצליח, אולי אהיה מטופלת שנכשלה בתהליך... ואת תמיד עודדת אותי, שיקפת לי את מה שקורה, שחררת ממני מה שהיה צריך לשחרר. לפתע הגיע ערב שבו הייתי עדיין מלאת אנרגיות להמשך היום, פתאום שמתי לב שלא פתחתי וואטסאפ יום שלם. כיום אני מסתכלת אחורה ולא מאמינה כמה מוגבלת וחלשה הייתי... הוא הפך להיות ככל האדם מבחינתי, לא רלוונטי לשום דבר בחיי. כבר לא מרגישה כמו נגמלת שמתרחקת מסם. פשוט נמחק. אני מודה לך שהגעת לחיי ולא יודעת לאן הייתי מגיעה אלמלא המפגש והטיפול. מודה לך שידעת לומר לי בכנות מה עליי לומר לעצמי ומה לשחרר בעצמי. מודה לך שתמכת בי בכל שעה וענית וראית אותי. מאחלת לכל איש ואישה בעולם, שיש להם קשר כזה שמכביד עליהם ומוחק אותם וכולא אותם ומגביל אותם ומסמם אותם ומטשטש אותם ומשתק אותם וממכר אותם אליו - שיזהו בזמן, שיגיעו אלייך, שיעשו תהליך וישתחררו לחיים אמיתיים וימצאו שוב את עצמם. תודה!" (יולי 2014 - מפורסם באישור המטופלת).

היא כבר עבדה איתי לפני כמה שנים ומכירה את עבודתי, אבל הפעם פנתה בקשר לבן שלה בן החמש: "בצער רב אני כותבת את הדברים הבאים: הילד הזה (בניגוד גמור לאח שלו) פשוט לא מחובר אלי. אעז לומר אפילו לא ממש אוהב אותי. אני לא יודעת אם הוא כועס על הגרושין, למרות שמאז ומתמיד יש לו בעיניים כלפי ריחוק גדול!!! בימים האחרונים זה פשוט נורא. הוא לא סובל שאני מנשקת אותו ובכלל נוגעת בו. (אח שלו ההפך הגמור, כל היום רק נמרח עלי והיה מוכן לנשיקות וחיבוקים נון סטופ). הילד מתחצף בגיל חמש ובעיקר מעביר תחושה שהוא לא סובל אותי (באמת ובתמים). בעצב רב אני כותבת את זה. סתם לשיתוף מאמא לאמא: זו הרגשה הזויה , מתסכלת, פוגעת, מאד לא מוכרת וחדשה שהילד שלך בן 5(!!), לא נער מורד בן 17, לא אוהב אותך. פשוט ככה. לא מחובר אלי כאילו אני זרה עבורו, ויותר נורא כאילו הוא לא סובל אותי. תעזרי לי בבקשה." שמונה ימים עבדתי מרחוק עם הילד ושוחררו בינו לבין שני ההורים כל מה שלא משרת אותם בחיים אלו. עם סיום הטיפול היא כתבה: "רציתי לנקות את ״הדבר הזה״ שלא היה שייך לכאן ועכשיו, על מנת שאוכל לחיות איתו את הגלגול הנוכחי, בלי המטען הזה שהיה לו. מרגיש שמשהו קורה אצלו כלפי, לפחות ב24 שעות האחרונות, משהו טוב!" עשרה ימים מאוחר יותר היא כתבה: "הבן הגדול אמר לי אתמול: 'אמא את שמה לב שההתנהגות של א' השתנתה? הוא נהיה יותר ״ילד טוב״..׳ ואכן א' מרגיש כמו ילד אחר - אני מחכה בציפייה לראות אותו כאשר יחזור לגן ושיישמר הדבר המרוכך והנעים שיש ביננו היום." חודש אחרי תחילת הטיפול היא כתבה: "תקשיבי, את זוכרת שכתבתי לך שהיה לו תמיד מבט כזה מרוחק שהשתקף לו מהנשמה. תמיד ראיתי את זה מן כעס או ריחוק ממני. משהו קדמוני כזה. זה נעלם!!! דבר נוסף השבוע קרה: אני מצחצחת לו שיניים כל ערב לפני השינה ממש סוף היום שלו, וכמעט תמיד אני כבר עייפה חסרת סבלנות עצבנית רק לגמור עם זה כבר: פה גדול, פה קטן, עכשיו חיוך והכל עם החוסר סבלנות. ותמיד הוא היה מגיב לחוסר סבלנות שלי בעצבים (ברור ומובן לגמרי) והשבוע הילד נשאר רגוע כמו מלאך קטן. התחושה היא שהוא נטול משקעים כלפי, ואז גם אם אני חסרת סבלנות הוא לא מגיב לזה. הייתי בשוק!!!"

רות יקרה, רוצה לשתף אותך במשהו. ההורים החליטו לא לאשפז את ..... בבית החולים ולחכות כמה ימים לראות מה קורה, למרות שהפסיכיאטרית אמרה שאם לא נאשפז אותה, היא תדרוש אשפוז כפוי. אתמול היא הלכה לבית ספר, היתה בהשגחת המורה, שסיפרה ש.... חזרה לעצמה, משתתפת, צוחקת, מתקשרת. בערב אבא שלה התקשר אליה, ולאחר שיחה איתה, סיפר לי בהתרגשות עצומה, הילדה חזרה לעצמה. שיתפה אותו בחוויותיה, אמרה לו שהיא אוהבת אותו, משהו שלא קרה כבר חודשיים, שבו היא ניתקה איתו כל קשר. אתמול בערב גם נמצאה לה פסיכיאטרית שהיא גם פסיכולוגית, שהולכת לעבוד איתם באופן מקיף, הורים וילדה ויש לנו הרגשה שמתחולל נס. אני לא יודעת אם את מאזינה לתקשורים של הקרימסון סירקל. במוצאי שבת, היה תקשור כזה שבו הוא אומר ״מלאך הוא לא מישהו שלא נמצא בפיזי. מלאך הוא מישהו שלוקח על עצמו להיות למען האחר״. בטח התרגום לא כל כך מדויק. בשבילי היית מלאך שליווה אותנו בסוף שבוע מאוד קשה בחיינו. ריגשת אותי בנתינה שלך, בטוטאליות שלך, וברמת האחריות שאת עושה את העיסוק שלך. תבורכי בכל העולמות ושהשפע יזרום בחייך, בכל המובנים. אוהבת ומחבקת ב׳

פניתי לרות לאחר שעברתי התעללות והטרדה מצד בן זוגי לשעבר, בבחינת ״צעד נואש״ לפני שאני משלימה עם המציאות שהייתה חיי. שנים של הכפשות, תביעות סרק בבית המשפט, נאצות, נסיון להסית את ביתנו המשותפת נגדי ועוד הצקות חוזרות ונשנות, עד כדי כך, שבכל פעם שראיתי את שמו בהודעת טקסט או אימייל, הייתי רועדת בכל הגוף, לחץ הדם שלי עלה והרגשתי כאבים פיזים של ממש. כבר בעקבות הטיפול הראשון של רות, הרגשתי איך רמת החרדה שלי יורדת ואיך אני מסוגלת לחייך, למרות פניות חוזרות ונשנות מצידו. התנהגות שלו פשוט שעשעה אותי. רות הייתה לצידי בכל צעד, ובכל פעם שהוא יצר קשר, היא שחררה עוד ועוד מהפקעת שקשרה בינינו, והתוצאה בחיים שלי השפיעה ישירות עלי, על בעלי האהוב ועל הילדים. בכל פעם אמרו לי שאני נראית רגועה ונינוחה יותר. הפסקתי לבדוק הודעות באובססיביות, הפסקתי לחכות ל"מכה" שתבוא. נרגעתי, וגם הוא. היום, לאחר כמעט שנה מהטיפול, פלוס תמיכה וחיזוק בנקודות זמן שונות, ולאחר שעלו אצלי נושאים הקשורים לעבר של בן זוגי ושלי, שאלתי את עצמי פתאום למה אני עדיין משאירה לו את האופציה ליצור איתי קשר? וחסמתי בפניו את האפשרות לשלוח לי הודעות.

CASE 1- About 2 years ago I moved my then 7-year-old son into his own room. He loved the space to play in his new room but was not sleeping well. He would always insist on leaving wardrobe doors and drawers open because he said he could then ״the monsters״ and they could not hide and then surprise him. He also would insist on having all the lights on and audio books playing. He would take hours to go to sleep and I would often hear him moving about in the early hours. If he woke up, he could not go back to sleep but would stay up reading books. I would even find him sleeping in his sibling׳s rooms as he could not face sleeping in his own room. I moved his bed very close to the door but it did not help. About 6 months ago, I moved his younger brother in with him in the hope that he would be happier. Their beds were at opposite ends of the room and I soon realised that he was pulling his covers to his brother׳s end of the room and sleeping on the floor next to him (brother would not let him on the bed). I moved his bed down to the same end as his brother yet still would find him huddled in a corner sleeping on the floor under a huge pile of covers behind the beds with a lamp on right next to him. Ruth offered to check the room for me and found a spirit in his room which she removed. Within minutes of Ruth telling me this, I went up to my son's room and found him fast asleep ON his bed and then he slept right through. The next morning, I asked him why he slept so well and on his bed and he said his room was׳nt scary anymore. He is now sleeping through the night on his own bed, with wardrobes closed and the light off!! I can׳t wait to see the benefits of better sleep for him. Ruth׳s work is simply awesome and I can׳t thank her enough. My lounge has never felt very welcoming, comfortable or relaxing - no matter how I arranged the room. I would never choose to spend time in there, alone or with guests. Recently I noticed a strange musty smell in the lounge which I could find no source or reason for. CASE 2- Recently Ruth was visiting and began to cough a little and explained sometimes the presence of spirits make her cough. I then apologised for the smell coming from the lounge and she mentioned that sometimes spirits bring with them different smells. She offered to check the room for me later and then called to let me know that there had been several entities in the room but they had all been removed. Amazingly, later that day when I went in the room the smell that had been lingering a while had gone and I just can׳t explain the difference in the ״feel" of the room. I live alone (apart from the children) and would often go to my bedroom to relax after the children were in bed. The lounge had no appeal but since then, it just feels so welcoming and somehow less hostile even. Strangely enough when I told my 12-year-old daughter about it she said she had seen the ghost of a man with a knife in there a couple of weeks previously but had not mentioned it as I had always dismissed the idea of ghosts! Well, I am certainly a believer in spirits now. I am blown away by the results of Ruth's work and very touched at her compassion - I feel very privileged to have met her.

היא פנתה אלי בקשר לבן שלה בן ה-10 שסירב להיות לבדו בקומה העליונה. ככה היה תמיד, מאז שעברו לגור בבית הזה לפני 9 שנים. אמרה שלפעמים מריחים בבית ריח של סיגר, אבל אף אחד לא מעשן אצלם. אמרה שלפעמים המנורה שאינה עובדת, מהבהבת. "הקפטן" הראה את עצמו ביום השני של העבודה. לא דיברנו אבל הוא היה מודע לנוכחותי (או לתפקיד שלי). הוא נראה כגבר בשנות החמישים המוקדמות, שיער כהה מלח-פלפל מסורק לאחור וזקן מטופח. עיניים ירוקות בהירות, מהממות. לבוש קצת כמו מישהו מהסידרה פולדארק או קו אונידין או אולי מוסקטייר או פיראט. ראיתי את חולצתו הלבנה עם שרוולי הפעמון. השנה 1870 עלתה ויותר מאוחר קבלתי אישור מהמטופלת שאכן הבית של השכנים היה קיים ב-1870. בפעם הבאה שהראה לי את עצמו שוחחנו. הוא ידע שהוא מת, אבל לא רצה לעבור לאור. הוא פחד, כי ידע שעשה "דברים רעים" בחייו, פחד שיגיע לגיהינום. שאלתי למה הגיע לבית הזה. אני ראיתי שהיה בכלל שייך לבית של השכנים. הוא אמר שהילדים בבית הזה מזכירים לו את הילדים שלו. ניסיתי לשכנע אותו לעבור לאור, אולם כלום לא שכנע אותו. כמוצא אחרון, זימנתי מהאור את שני הבנים שלו לדבר איתו. הבנים, אליהם התגעגע, הצליחו לשכנע אותו לעבור לאור ואני פשוט צפיתי איך הלך איתם בשמחה. למחרת הגיעה התגובה מהאם –

ע' היא מטופלת ותיקה שחזרה לטיפול תמיכה במהלך שמירת הריון. ליוויתי מרחוק אותה ואת העוברית שלה. זה לא פשוט להיות חד הורית, מוגבלת בשל הריון בסיכון גבוה. זה עוד יותר קשה כשאיש צוות שאמור לטפל בך, מקשה עליך, מתעלם מהאינסטינקטים והרגשות שלך ומדבר עליך בצורה לא מכבדת עם שאר אנשי הצוות. תפסתי אותה ברגע של בכי, אחרי שהאחות שוב אמרה משהו שלא היתה צריכה להגיד והודעתי לה שאני מתחילה לטפל בה בנוסף לתמיכה גם בטיפול נקודתי לשחרור התקפות על חושיות. נוקו ביניהן גלגולים שונים ותוך 4 ימים משהו החל להשתנות. ביומיים הראשונים, האחות נמנעה מלהכנס לחדר של המטופלת. ביום השלישי היא נכנסה והיתה מאד קורקטית. ביום הרביעי החלה לחייך אליה. את התגובה הזו קבלתי כעבור שבוע והיא מופרסמת באישור המטופלת:

חיפשנו יועצת שינה כדי שתעזור לנו עם הבן הגדול (בן 3) שלא רצה ללכת לישון. היה לוקח לנו שעות להרדים אותו ובאמצע הלילה היה מתעורר ושוב העניינים היו מתחילים. גם כשלא היה מתעורר היה בוכה מתוך שינה, כאילו נלחם על משהו, מתוסכל. בחיפושינו אחרי יועצת מצאה אותי רות המקסימה ושאלה אם אני רוצה שהיא תסתכל על החדר של הילד ותראה אם צריך לנקות אותו אנרגטית. לא זה היה הפתרון שציפיתי לו, למעשה כלל לא חשבתי על הכיוון הזה אבל לא הייתה לי כל התנגדות לנסות וההצעה נשמעה לי אמיתית ונדיבה ולכן מיד אמרתי כן. בשיחה מאד פשוטה בצ'אט של הפייסבוק שבה נדרשתי לספק פרטים בסיסיים כמו מספר החדרים בבית ולמה הם משמשים, רות שאלה את המדריכים הרוחניים, בדקה והודיעה ששחררה מהחדר נשמה של ילדה שהפריעה לו לישון. באותו רגע ממש הילד הפסיק לבכות. אותו הלילה היה שקט וגם כל הלילות שאחריו. רות המשיכה לבדוק את כל הבית סילקה וניקתה כל מיני ישויות נמוכות תדר. כל העניין לקח אולי רבע שעה. גם אחרי כמה שבועות כשביקשתי ממנה "להעיף מבט" נוסף על החדר עשתה את זה בשימחה ותוך 5 דקות ניקתה עוד כמה דברים שהתגנבו אל הבית. את יועצת השינה לקחנו כדי ללמד את הבן שלנו הרגלי שינה טובים. אבל את הפסקת הסיוטים, ובעקבות כך את העובדה שהחדר והמיטה התחבבו עליו ניתן לחלוטין לזקוף לזכות העבודה של רות בלבד. מעולם לא פגשתי אשת מקצוע יותר נדיבה, מקצועית ובעיקר – מחוללת קסמים. טל יעקובוביץ' – במאית 21/3/2014

באחת הקבוצות בפייסבוק סיפרה אחת האימהות על בנה בן ה-8 שמפחד להישאר לבד בחדר האמבטיה שלהם. באותו ערב התחלתי לטפל ובעבודה שעשיתי (מאנגליה) נעשה ניקוי אנרגטי לחדר האמבטיה. למרות זאת, הילד עדיין סירב להישאר שם. המשכתי את העבודה בטיפול בו וזה מה שדיווחתי לאם (מפורסם באישורה):

הטיפול הנקודתי, הוא טיפול קצר (2-5 ימים) המטפל במערכת יחסים משנית אך משמעותית. לפעמים, כמו במקרה זה, מישהו מהעבודה, לפעמים שכן, לפעמים המורה של הילד.

מתחילת דרכי בחברה בה אני עובדת, ניכר היה שיש איזה קצר בתקשורת ביני לבין הבעלים של החברה. זה בא לידי ביטוי ביחס שלו כלפי, כעסים, התעלמות ולעתים אף האשמות שווא בנוכחות אחרים. למרות שהשקעתי את מרצי ותרמתי מיוזמתי לחברה שעות עבודה מרובות (הרבה מעבר למה שהוטל עלי בתוקף התפקיד), לא קיבלתי הערכה או פרגון אלא בעיקר טענות. זה הגיע למצב בו ממש לא היה לי נעים להגיע למשרד, חששתי לפגוש אותו ובעבודה הרגשתי אנרגיות נמוכות ותסכול עצום. מאחר שהעבודה הזו חשובה לי, שאלתי את רות אם ניתן לעשות משהו. הוגדרו לה ע״י המדריכים מספר ימים כדי לטפל בנושא ויצאנו לדרך. רות החלה טיפול, עבדה על שחרור קשרים אנרגטיים שאותו אדם שלח לי בחיים אלה ובחיים אחרים. לאחר 3 ימים הגעתי למשרד והוא פתח לי את הדלת עם חיוך (שלא היה קיים אף פעם) ולחץ לי יד. רות המשיכה לאתר ולנתק קשרים אנרגטיים ממנו (והיו המון). טיפלה בגלגולים קודמים ובקשרים בעייתיים שהיו בינינו בעבר וככל שהטיפול התקדם הרגשתי שהיחס כלפי מאותו אדם משתפר. ההפתעה הגדולה היגיעה מספר ימים לאחר סיום הטיפול. הוא קרא לי לחדרו לשיחה. בשיחה אמר שהוא מאוד מעריך את התרומה שלי לחברה, את האכפתיות והעשייה שלי ולכן מעלה לי את השכר ומקדם אותי בתפקיד. האמת שלקח לי כמה דקות טובות לעכל מה שקרה. רות סיימה את הטיפול והוא ממשיך לפרגן, לחייך ולצ׳פר אותי ממש מדהים!!! השינוי קיצוני לחלוטין, ממש מקצה לקצה. זה מקרה שממש יכולתי לחוות שינוי התנהגותי של אדם אחר כתוצאה מהטיפול של רות. זה שינה לי את כל ההתנהלות בעבודה ועשה מהפכה שגם השותפים האחרים עדים לה. כיום, במקום התכווצות בבטן, הרגשה של חשש ואי נעימות, אני נכנסת למשרד עם אנרגיות בשמיים, עם חיוך וכיף אמיתי. תודה ענקית מעומק הלב, מ׳

רות יקרה, זה עתה הסתיים לו הטיפול שלך בי. אני בת 35, עברתי אצל הרבה מאוד מטפלים טובים, אך אני יכולה לומר לך בוודאות מוחלטת שהטיפול שלך היה הטיפול החשוב ביותר, ההכרחי והנחוץ ביותר, המדוייק להפליא ברמות מפתיעות והמקצועי ביותר שעברתי אי פעם (אני לא מגזימה! ככה אני באמת מרגישה). לטיפול כזה בדיוק חיכיתי כל חיי (ומי יודע כמה מאות ואלפי גלגולים…). עונג וזכות גדולה נפלה בחיכי שזכיתי למטפלת כמוך. ההשפעה היתה ניכרת לא רק עלי אלא על כל בני הבית בצורה דרמטית. אני לא רוצה להישמע דרמטית, אבל ההרגשה היא שהיום אני מתחילה את חיי מחדש, היום אני יכולה לזהור באור הגדול שלי עוד יותר, היום לראשונה מזה זמן רב אני מרגישה חזקה, מוגנת, רגועה ונטולת פחדים. עול כבד ירד מכתפי. תודה על היותך. תודה על ההכלה. תודה על הסבלנות. תודה רבה על הזמינות הכל כך לא מובנת מאליה בשעות לא שעות, בלילות, לפנות בוקר ולאורך היום. פשוט מדהימה! אפילו המילה הקסומה והנהדרת "תודה" לא מספיקה כדי להביע את מה שאני רוצה לומר לך. ובכל זאת: תודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איה הוד נטורופטיה ורפואה משלימה

רות היקרה, הופניתי אליך ע״י חברה כבר לפני כ-3 חודשים. משום מה התעכבתי ולא יצרתי קשר ולפני חודש הרגשתי שזהו, אני מוכנה לטיפול שלך. נכנסתי לאתר שלך, קראתי את כולו והוקסמתי. מיד שלחתי לך מייל עם בקשה להתחיל טיפול. את פנית מיד למדריכים שנתנו את התשובה שנכון לך לעבוד איתי והנחו אותך איך, כמה זמן, מה העלות ומתי מתחילים. יצאנו לדרך ... סה״כ הוגדרו 9 ימי עבודה אבל מבחינתי הימים האלה היו כל כך אינטנסיביים וממלאים שזה נראה כמו חודשים. הדהימה אותי מהירות התגובה שלך, כל פעם ששלחתי לך מייל עם שאלות הייתה לי הרגשה שאת יושבת ליד המחשב, ענית לי מיד, תמיד קיבלתי את ההסברים כדי שאבין מה קורה במהלך הטיפול. ההסבר שלך תמיד כל כך מפורט, מלא, ברור, מצאתי את עצמי לומדת עולם חדש לגמרי בזכותך. התהליך מבחינתי היה חוויה נדירה שאני מאחלת לכל אחד לעבור. כיום חסר לי הכיף של לקום בבוקר, לרוץ למחשב ולקרוא מייל ממך. עשית עבודה לפתיחת ושחרור מחסומים שנוצרו אצלי במהלך השנים ובכל פעם שציינת תאריך בו קרה משהו, זה היה בינגו. תמיד יכולתי לקשר את התאריך לאירוע שעברתי (נפשי או פיזי). זה היה ברמת דיוק של יום וחשפת דברים שקרו לפני הרבה שנים. במהלך אותם ימים הייתי באנרגיות מוטרפות, העסק שלי ״עף״ כמה שלבים קדימה ומצב הרוח היה נפלא. כאשר נעשו שחרורים, גם הסובבים אותי הרגישו יותר טוב, בריאים יותר, פחות עייפים ועם אנרגיות גבוהות. מעניין שבימים האחרונים, יש לי יכולות גבוהות יותר ממה שהיו לי, זה מסקרן ומאוד מרתק. המון תודה, גרמת לי לעבור חוויה מיוחדת במינה, מקווה שתהיה המשכיות.

תודה מיוחדת לרות על הטיפול בי, בילדה הפנימית. חווייה עוצמתית, תהליך מדהים ובעיקר מפתיע. חוויתי את הטיפול באופן יחודי לי ובהתאמה. העלה בי חיוך, כל פעם מחדש על הדרך בה התרחש עבורי הטיפול. אומנם הסתיים רשמית היום, אך בטוחני שטיפין טיפין יחשפו בפניי רבדים נוספים מהטיפול. יעלו למודעות ויוסיפו ערך מוסף לטיפול הכולל. תודה יקירתי, על המקצעויות, הליווי, ההכלה והדיוק.